יונים מזהמות, מלכלכות מעבירות חיידקים פתוגניים ומחלות.
החומציות שבלשלשת יונים פוגעת במשטחי אבן ריצוף וכד' .
בישראל 3 מיני יונים:
יונת הסלע מהווה את גורם המטרד העיקרי.
1. יונת סלע Columba livia
2. יונת ענק Columba palumbus
3. יונת עצים Columba oenas
מחלות ואלרגיות בעלות זיקה לסביבת יונים
נוכחות יונים בסביבת מבנים הינה תופעה מוכרת ושכיחה. נמצא יונים על אדן החלון במסתור הכביסה חללי תקרות, חללי גגות , אצלנו בבית, במקום העבודה או בבית הספר, ממש קרוב אלינו, לעיתים בטווח נגיעה.
בסביבת יונים נמצא תמיד לשלשת, פגרי יונים וטפילי יונים ( זבוב היונה איקריות קרציונים יתושים....) . כולם ביחד וכל אחד לחוד יוצרים מפגע תברואתי משמעותי המסכן את בריאותנו.
למעלה משישים מחלות ידועות כבעלות זיקה ישירה לנוכחות יונים אך רק אחדות מהן עלו לכותרות כבעלות קשר ישיר לעופות באופן כללי ומן הסתם גם ליונים.
שפעת העופות, קדחת הנילוס המערבי ואפילו סלמונלה הן מחלות אשר זוכות לתשומת לב רבה .
ניקח את קדחת הנילוס המערבי כמקרה לדוגמא:
בקמפיין מרשים משותף של המשרד לאיכות הסביבה, משרד הבריאות, משרד הפנים, המרכז לשלטון מקומי ומשרד החקלאות יצא מסר ברור! חד משמעי! מפחיד!!!!
" קדחת הנילוס המערבי עלולה להרוג!"
קצת נתונים על המחלה:
המחלה ידועה בארץ משנות החמישים. בשנת 1999 דווח על 9 מקרים של מחלה קשה בבני אדם. בשנת 2000 נודע על תחלואה של 427 ותמותה של 29 בני אדם. בשנים 2001 ו 2002 חלה ירידה דרסטית במספר הנפגעים מהמחלה: בשנת 2001 היו 45 מקרים של תחלואה ו 3 מקרי מוות ובשנת 2002 34 מקרים של מחלה 2 מקר מוות. בנוסף, חלו ומתו בישראל אלפי אווזים (ב- 6 אווזיות) וכן נודע על תחלואה של מספר סוסים.
אם נבקש להעמיק וללמוד על המחלה נקבל במשרד הבריאות את התשובה המעורפלת הבאה: "לא ידוע במדויק כמה מקרים יש בשנה. כאמור , לרוב המחלה קלה וחולפת ללא אבחנה. יחד עם זאת מידי שנה מדווחים בארץ עשרות חולי דלקת קרום המוח נגיפית ומאות חולי דלקת קרום המוח הנגיפית ללא זיהוי הגורם למחלה. חלק מהן נגרם כנראה ע"י נגיף קדחת הנילוס המערבי."
מקור המידע : המחלקה לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות.
לעופות ובכללם יונים ועופות נודדים יש משקל רב בהפצת מחלות:
עופות נגועים מפיצים את המחלות ברוק, הפרשות פה ואף , ובלשלשת. עופות אחרים נדבקים כאשר הם באים במגע עם משטחים מזוהמים. הדבקת בני אדם מתרחשת בדרך דומה. ניתן להידבק במחלות על ידי עקיצה של יתוש נגוע. היתושים נדבקים בנגיף כאשר הם ניזונים מדם של בעלי חיים נגועים, בעיקר עופות ובכללם יונים.
במשרדים הרלוונטיים לא ממש נעשתה בדיקה מעמיקה על הקשר בין נוכחות יונים לתחלואה אך אם ניקח שבבי מידע שניתן ללקט נקבל תמונה חלקית אך מאוד ברורה.
עופות בכלל ויונים בפרט הם גורם סיכון בריאותי אמיתי!!! ולו רק משתי הסיבות הבאות:
1. יונת הבית/צוצלת הן בעלי הכנף הנפוץ ביותר החי בסמיכות אלינו. היונים שמקננות אצלנו על אדן החלון לא מבוקרות רפואית ע"י אף גורם האחראי לבריאותנו.
2. אחת הדרכים להעברת המחלות הן באמצעות יתושים וקרציונים מהעופות הנגועים אלינו .
תופעות של תגובות אלרגיות בסביבת יונים מצטרפות לרשימת המחלות המרשימה.בין התגובות השכיחות נמצא גרויי עור עזים ,אדמומיות בעור, נפיחויות וקשיים בנשימה.הגורמים העיקריים לתגובות אלרגיות הם- רגישות לטפילי יונים,רגישות ללשלשת יונים ורגישות לנוצות יונים. די בכמות מזערית מהגורם האלרגי שתרחף באוויר כדי לגרום לתגובה.
מובאת כאן רשימה חלקית הכוללת מחלות בעלות סיכון גבוה וגם מחלות בעלות חשיבות נמוכה יותר, אך אין היא מכילה את כל המחלות.
מחלות בקטריאליות
Erysipeloid: המחלה בבני אדם מתבטאת בגירוי על העור (אדום ונפוח ולאחר מכן ישנה צבעו לשחור וכחול) ואיתו תחושת צריבה, כאב וגירוד. הזיהום יכול להופיע בכל מקום בגוף. עלולים להיות גם כאבי ראש, צמרמורות, כאבים בפרקים, חום והקאות. הזיהום עלול להיות קטלני, בעיקר לילדים קטנים או לקשישים. היונים מעבירות את הזיהום לגוזלים שלהן.
Listeriosis: (נגרמת עי Listeria monocytogenes) המחלה גורמת לשינויים בתאי מערכת העצבים. היא עלולה גם לגרום לדלקת הלחמית, לדלקת פנים הלב ולזיהומים שונים בעור. המחלה עלולה לסכן את הרך הנולד בדלקת קרום המוח, לגרום להפלות, ללידה מוקדמת ואף למוות. המחלה התגלתה אצל יונים וכנראה שהיא מועברת בדרך צואה-פה (fecal-oral route).
Paratyphoid (קדם טיפוס בטן): נגרמת עי סוגים שונים של סלמונלה. יונים קושרו לראשונה עם המחלה בשנת 1985 בדרום ניו ג`רזי עי Moore ממשרד החקלאות של ארהב. יונים ששורדות את המחלה הופכות לנשאיות והחיידקים נמצאים בלשלשת.
Pasteurellosis: המחלה הזיהומית החמורה נגרמת עי חיידק מדבק ביותר הנקרא Pasteurella multocida. המחלה עלולה להופיע בצורה של זיהום בדרכי הנשימה, דלקת הלחמית, דלקת ריאות, זיהומים באיברים פנימיים (כמו התוספתן) או זיהומים בדרכי השתן. החיידק נמצא בלשלשת ובהפרשות של יונים (מתקיים בלשלשת כחודש וביונה מתה כשלושה חודשים)
Salmonellosis (טיפוס בטן): המחלה יכולה להתקיים בגוף ללא סימפטומים באופן זמני או להופיע כהרעלת קיבה, כאלח דם או כזיהום חמור. יונים מפיצות את החיידק בעיקר כי הן דורכות על הלשלשת וכך מפזרות אותה ומעבירות אותה בחלקיקים למזון ולאוויר.
Tuberculosis (שחפת – ההערות כאן מתייחסות לזן הנקרא Mycobacterium Avium): המחלה גורמת לתשישות ולאובדן משקל. יונים נתגלו כנשאיות של המחלה כבר בשנת 1884. המחלה מועברת במגע ישיר, דרך הפה או באמצעות שאיפת אבק מזוהם.
Vibriosis: הסימפטומים העיקריים כוללים חום גבוה וממושך, כאבי ראש, הקאות, צמרמורות, שלשול, אובדן משקל ונוקשות בגוף. המחלה עלולה לגרום להפלות או ללידה מוקדמת, לדלקת פנים הלב, לדלקת קרום הלב, לדלקת וריד פקקתית, לדלקת ריאות ולנפיחות בפרקים.
Yersiniosis: הסימפטומים דומים מאוד לדלקת התוספתן (חום, בחילות, כאבי ראש ובטן נוקשה), ולכן קשה להבחין בה. המחלה נתגלתה אצל יונים עי מדען גרמני בשם H. Dolfen בשנת 1916. היונים מפרישות את החיידקים בדרכים שונות.
פטריות
Aspergillosis (אספרגילוזיס): נגרמת עי העובש Aspergillus fumigatus. מחלה המשפיעה בעיקר על הריאות. הפטרייה מפרישה רעלים אשר תוקפים את הדם, את העצבים ואת התאים. יונים מפרישות את הרעלים אל האוויר הפתוח.
Blastomycosis (בלסטומיקוזיס): מחלה חמורה אשר משפיעה בעיקר על הריאות ונגרמת עי שאיפת רעלנים. המחלה אינה מדבקת אך היא גורמת לחום, לאובדן משקל, לשיעול, לכיח עם דם ולכאבים בחזה.
Candidiasis (קנדידה): משפיעה על העור, על הציפורניים, על הפה, על דרכי הנשימה, על המעיים ועל הנרתיק. הפטרת גורמת לגירוי, לכאב ולהפרשות מרובות. יונים מפזרות באוויר את האורגניזמים הגורמים לפטרת (אשר עלולה לחזור גם לאחר טיפול ראשוני).
Cryptococcosis: מתחילה בזיהום בריאות ולאחר מכן עלולים להופיע גם שיעול, כאבים בחזה, אובדן משקל, חום וסחרחורות. המחלה יכולה להתמקם בריאות, בעצמות ובפרקים. היא עלולה לגרום לדלקת קרום המוח מסוג cryptococcal ולנזקים למערכת העצבים. המחלה זוהתה בלשלשת יונים ורוב הזיהומים נגרמים עי שאיפה של החלקיקים באזורים בהם יש יונים רבות.
מחלות פרוטוזואליות
American Trypansomiasis: למחלה הזו אין תרופה, אין טיפול ואין חיסון. רוב הסובלים מהמחלה ימותו בשלב מוקדם מנזקים לליבם תוך שבועיים עד ארבעה שבועות. המחלה זוהתה אצל יונים.
Toxoplasmosis: המחלה עלולה לגרום לבעיות רבות כמו הפלות, לנזקים לרקמות המוח, לפיגור שכלי ואף למוות. יונים מפרישות את החיידקים הגורמים למחלה בלשלשת, בהפרשות מהעיניים או במגע ישיר.
Trichomoniasis: זנים מסוימים משפיעים על איברי המין וזנים אחרים משפיעים על הסינוסים, על הגולגולת ועל עור הצוואר. המחלה עלולה לחסום את קנה הנשימה וכתוצאה מכך לגרום למוות (תוך ארבעה ימים מזמן ההידבקות). יונים הן הנשאיות העיקריות של ה T. gallinae.
מחלות ויראליות (נגיפיות)
Encephalitis (דלקת מוח): שם כולל לסדרה של מחלות ויראליות המזיקות למערכת העצבים ולמוח. המחלה גורמת גם לתשישות ולקריסה איטית של המוח והגוף.
St. Louis Encephalitis: משפיעה על מערכת העצבים ועלולה לגרום גם לדלקת המוח ובעמוד השדרה. ניתן להחלים מהמחלה אך היא עלולה להוביל לשיתוק, לתרדמת או למוות. הסימפטומים השכיחים ביותר הם כאבי ראש, חום, אובדן יכולת תנועה, ראיה או שמיעה. המחלה משפיעה על אנשים מכל הגילאים אך בעיקר על אנשים מעל גיל 60. יונים נקבעו כנשאיות עיקריות של המחלה.
West Nile Encephalitis: הנגיף מועבר עי היתושים הניזונים מיונים. המחלה עלולה להופיע בצורה מתונה או חמורה ביותר. הסימפטומים כוללים חום, כאבי ראש, כאבים בגרון, פריחה ואדמומיות בפנים. הנגיף נמצא ביונים.
Western Equine Encephalitis: המחלה שכיחה ומסוכנת יותר מכפי שחושבים. הנגיף מועבר דרך הרוק שמופרש במהלך העקיצה של יתוש מזוהם. הסימפטומים הנפוצים הם כאבי ראש פתאומיים, חום, בחילות, צוואר נוקשה, תשישות וחוסר הימצאות. אחוז התמותה גבוה, בעיקר בתינוקות. יונים הן נשאיות עיקריות של הנגיף.
Pox (אבעבועות): יונים פגיעות לאבעבועות ומעבירות את המחלה דרך היתושים העוקצים אותן.
מחלות הנובעות מטפילים מסוג ריקציה וכלמידיה
Chlamydosis: המחלה מידבקת ועלולה לגרום למוות. המחלה מופיעה כדלקת ריאות או שפעת (חום גבוה, צמרמורות, חוסר תיאבון, שיעול, כאבי ראש חזקים,הקאות, שלשול, וחולשה בכל הגוף). המחלה עלולה לגרום גם לדלקת כבד, לפקקת (קרישי דם) ולדלקת הוריד. יונים נדבקות במחלות בקלות ולכן הן הגורם העיקרי להעברת המחלה הזו.
Q fever (קדחת קיו): הסימפטומים כוללים צמרמורות, חום, חולשה, הזעה מרובה, צינון קל, כאבים בחזה, כאבי ראש חזקים וצריבה בעיניים. ההחלמה איטית (נמשכת מספר חודשים). יונים הן נשאיות של המחלה (פרעושים וקרציות שנלקחו מקינים של יונים נמצאו מזוהמים).
קיימות מחלות נוספות בעלות קשר ישיר לסביבת יונים המועברות בלשלשת או בהפרשות אחרות של יונים. הדרך היחידה לפתרון הבעיה הוא הרחקת היונים ומניעת הימצאות הלשלשת בקרבת בני אדם.